ביאור:בראשית ד י
בראשית ד י: "וַיֹּאמֶר: מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד י.
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה[עריכה]
מֶה עָשִׂיתָ[עריכה]
אלוהים שאל: "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ"? (ביאור:בראשית ד ט).
קין ענה: "לֹא יָדַעְתִּי" (ביאור:בראשית ד ט). ועוד הוסיף להאשים בחוצפה את אלוהים: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"? זה התפקיד שלך - שליט העולם.
אלוהים גמר את המשחקים. אלוהים יודע מה קרה להבל, ולא נשאר יותר מה לשאול את קין, או לנסות לברר האם יש לו הגנה להריגת הבל.
אלוהים שואל בצורה מאשימה, אתה, מה עשית? למה היית צריך להרוג אותו.
משונה שאלוהים הגדיר את מעשיו של קין 'כמעשה' - אלוהים אפילו לא אמר שהמעשה היה הרג, ובהחלט לא הגדיר אותו כרצח בכוונה תחילה.
אולם השאלה הפשוטה הזאת משאירה אותנו בספק, מה בדיוק קין עשה. אם אנחנו לא יודעים מה הוא עשה, איך נדע להזהר. לדוגמא, כאשר יואב בן צרויה רצח את אבנר בן נר, יש תאור מדויק מה יואב עשה (שמואל ב ג כז) או איך יואב רצח את עמשא (שמואל ב כ ט). כך גם מתואר רצח אמנון על ידי אנשי אבשלום, רצח אוריה החיתי על ידי דוד ואנשיו, רצח נבות היזרעאלי. בכל המקרים האלה אנו מקבלים הזדמנות ללמוד מה אנשים עושים. אולם כאן אנו נשארים לדמיין את כל האפשרויות, וללמוד להזהר מכולם.
קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה[עריכה]
אלוהים מספק לקין מספיק עובדות כדי להראות לו שהוא יודע בדיוק מה קרה - דמו של הבל נשפך ונספג באדמה.
קין לא מת מחניקה, או מהלומה כבדה בראש. קין מת כאשר דמו זרם ממנו מחור שקין פתח בגופו.
אלוהים לא אומר שהבל סבר וצעק מכאבים. הדם צעק, ולא הבל. ייתכן שהבל שכב בחוסר אונים, ללא כאבים או בחוסר הכרה, ודמו שתת עד תום.
- אנו שומעים גם את צעקתו של אלוהים. אלוהים מתפלא שזה מה שקרה לאנשים, אנשים שהוא: "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (ביאור:בראשית א כז), אנשים שהוריהם אכלו "מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (ביאור:בראשית ג ו), ואחרי שהוא הזהיר ובקש מקין "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ביאור:בראשית ד ז) - והנה הוא עומד לפני הקערה השבורה וצריך להעניש את האח שנותר - כפי שרבקה אמרה ליעקב: "לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם, יוֹם אֶחָד" (ביאור:בראשית כז מה).
אלוהים בודק את עצמו לראות אם הוא עשה שגיאה.
אלוהים חושב מה לעשות כדי לתקן את יצירתו.
אולם בסוף אין לאלוהים פתרון. כך הוא האדם, חיית פרא מהיער שחושבת שמותר לה לעשות כרצונה.
אלוהים ידגים, ילמד, ינסה, יוכיח, יעניש אבל חוץ מאשר להשמיד את כל בני האדם, אין לו פתרון.